במה מדליקין

בס"ד כ"ג בכסלו תשע"א

במה מדליקין

בחלק מהקהילות נהוג לומר בקבלת שבת את פרק המשנה "במה מדליקין" (שבת, ב'). בפרק זה מופיע המשפט "אבל אם חִבּרה היוצר מתחילה, מותר" (משנה ד'). מדוע רבי יהודה הנשיא (עורך המשנה) כתב "חִבּרה היוצר" ולא "חִבֵּר היוצר"? האם הוא לא ידע ש"יוצר" הוא זכר?

בהמשך מופיע משפט תמוה אף יותר: "ורבי יוסֵי פוטר בכולן, חוץ מן הפתילה, מפני שהוא עושָה פחם" (משנה ה'). האם רבי יוסי היה עולה חדש שאינו יודע להבחין בין זכר לנקבה?

מובן שרבי יהודה הנשיא ידע היטב שיוצר הוא זכר. גם רבי יוסי לא היה עולה חדש. ההסבר נעוץ בעובדה שבשתי המילים הנ"ל יש מפיק באות ה"א, כתחליף למילה אותה: "אם חִבְּרָהּ היוצר" (חיבר אותה – ­את השפופרת); "שהוא עוֹשָהּ פחם" (עושֵה אותה פחם). כוונתו של רבי יוסי היא שאם האדם כיבה את הנר כדי לחרוך את הפתילה הוא חייב, כי הוא עושה אותה פחם. אם לא נדגיש את המפיק באות ה"א במילים הללו, אכן נקבל משפטים מוזרים.

משפט נוסף בפרק זה שיש לשים לב למפיק בו: "פתילת הבגד שֶקִפְּלָהּ (קיפל אותה – את הפתילה) ולא הִבְהֲבָהּ (הבהב אותה)...". אם לא נדגיש את המפיק בשתי מילים אלו, ישתמע שהפתילה היא זו שקיפלה (את מי?).

 

לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,

צבי שביט

050-5918412

zvi@shoresh.org.il

3 תגובות:

  1. מי הגיד לך שעושה קמוצה?

    השבמחק
  2. אלא מה האפשרות האחרת? האם אתה מתכוון להגיד שהיא מנוקדת בסגול? ובכן בדקתי במספר ספרי משניות (מנוקדים) ובמספר סידורים. בכל המקומות שבדקתי, (ללא יוצא מהכלל) מנוקד בקמץ ומפיק. כלומר עושה אותה (את הפתילה).

    השבמחק
  3. רבי יהודה הנשיא לא כתב את המשנה אלא רק ערך אותה (בעל פה!). היא נכתבה זמן רב אחר כך. ראה מאמרו המונומנטלי של י' זוסמן, "תורה שבעל פה - פשוטה כמשמעה", מחקרי תלמוד ג'.

    ולעצם העניין, נכון שיש שם מפיק. אבל יש לזכור שכבר במסורה הטברנית לעתים המפיק נושל, כגון "למן היום הִוָסְדָה ועד עתה", ועדיין המשמעות נשארת. אז לא צריך להתרעם כל כך על נשילת המפיק. זה טבעי וזה קורה.

    השבמחק