בס"ד ל' באב תשע"א
פסיעות לאחור – חלק ב'
בחלקו הראשון של המאמר התייחסנו לסדר הפסיעות לאחור ואמירת "עושה שלום" בסיום תפילת שמונה-עשרה ובסיום הקדיש. כעת נתייחס לחזרה לפנים.
באותה גמרא שדנה בפסיעות לאחור (יומא נ"ג:) כתוב: "אמר ליה רב מרדכי, כיוון שפסע שלוש פסיעות, התם איבעיא להו למיקם. משל לתלמיד הנפטר מרבו, אם חוזר לאלתר, דומה לכלב ששב על קיאו". ומסביר רש"י: "במקום שהפסיעות כלות, ולא לחזור לאלתר". (משמעות הדימוי 'ככלב ששב אל קיאו': אם עמדנו לפני השכינה, וכשסיימנו פסענו אחורנית, כי היינו במקום אחר, במדרגה אחרת, אי-אפשר לחזור לאותו המקום מיד, כי המהלך הרוחני באדם אינו מופעל מכנית בכפתור. המקום שהיינו בו הוא מקום בעל משמעות של מדרגה גבוהה יותר עבורנו, ולכן יש להמתין עד ששליח הציבור יסיים.)
ואכן בשו"ע (או"ח קכ"ג, ב') כתוב: "במקום שכלו ג' פסיעות יעמוד ולא יחזור למקומו עד שיגיע ש"ץ לקדושה, ולפחות עד שיתחיל שליח ציבור להתפלל בקול רם". הרמ"א מוסיף: "והש"ץ יעמוד כדי הילוך ד' אמות קודם שיחזור למקומו להתפלל בקול רם, וכן יחיד המתפלל יעמוד במקום שכלו פסיעותיו כשיעור זה קודם שיחזור למקומו". כלומר, לאחר סיום תפילת שמונה-עשרה צריך להישאר במקום שבו כלו הפסיעות, ולא לחזור לפנים – לפחות עד תחילת חזרת הש"ץ, ולכתחילה עדיף להמתין במקום עד קדושה (בתפילת ערבית עד תחילת הקדיש). וביחיד (וכן הש"ץ) צריך להמתין כדי הילוך ארבע אמות.
לסיום אוסיף הערה ובקשה אישית: מכיוון שלא כל המתפללים מסיימים את התפילה באותו זמן, נוצר מצב שחלק מהמתפללים כבר סיימו את תפילתם בעוד שאחרים עדיין מתפללים. לעִתים חלק מאלו שסיימו מדברים ביניהם. לי אישית הדבר מפריע, ואני מניח שגם למתפללים אחרים. אני פונה בבקשה לאלו שמסיימים את תפילת הלחש מוקדם לקחת זאת בחשבון ולהתחשב באלו שעדיין לא סיימו את התפילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה