דמה בן פרץ


­בס"ד
דמ"ה ב"ן פר"ץ
מאמר זה נכתב לזכרו של אבי מורי, דוד בן משה הלוי שטרן, לקראת יום השלושים לפטירתו.
מזמור קי"ט בתהלים נקרא 'תמניא אפי' (בתרגום מארמית: 'שמונה פנים'). הסיבה לכך היא מבנהו הייחודי - הוא בנוי לפי סדר הא"ב, שמונה פסוקים לכל אות. תופעה ייחודית נוספת במזמור זה היא שבכל פסוק במזמור מופיע לפחות אחד מהכינויים הבאים לתורה: אִמרה, דבר, דרך, חוק, מצווה, משפט, עדות, פיקודים, תורה. ואכן רוב הפסוקים במזמור עוסקים בחשיבות לימוד התורה ובקיום מצוותיה. יש רק שני פסוקים חריגים במזמור שבהם לא מופיע אף לא אחד מהכינויים הנ"ל, אך גם בהם יש חלופה לכינויים אלה:
- "לדר ודר אמונתך, כוננת ארץ ותעמד" (פסוק צ') - כאן החלופה היא 'אמונתך'.
- "ערב עבדך לטוב, אל יעשקני זדים" (פסוק קכ"ב) - כאן החלופה היא 'טוב' ("ואין טוב אלא תורה, שנאמר 'כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזבו' " - אבות, פרק ו' משנה ג').

כאמור, אחת המילים שחוזרות בכל הפסוקים היא 'עדות'. ההטיה הנפוצה ביותר של מילה זו היא 'עדתיך', אולם יש לשים לב שהטיה זו מופיעה במזמור בשתי צורות שונות. בדרך כלל הצורה היא 'עֵדֹתֶיךָ' (e-do-te-cha), אולם יש שמונה פסוקים (שוב המספר 8) שבהם מופיעה המילה בצורה החריגה 'עֵדְוֹתֶיךָ' (e-dvo-te-cha). רבים אינם מודעים לצורה החריגה והוגים אותה כמו 'עֵדֹתֶיךָ'. כידוע, אומרים את הפסוקים האלו באזכרה, ויש לשים לב לומר אותם בצורה הנכונה.
בהקשר זה זכיתי לשמוע מאבי מורי דוד שטרן ז"ל שהוא שמע מאביו (סבי משה שטרן ז"ל) שיש סימן למקומות במזמור שבהם מופיעה הצורה החריגה. צורה זו מופיעה בחטיבת הפסוקים של האותיות דמ"ה ב"ן פר"ץ. (יש לשים לב שבאות צד"י מופיעה גם הצורה הרגילה וגם הצורה החריגה). סימן זה מופיע ברש"י בפסוק קמ"ו, במנחת ש"י בפסוק י"ד ובהערות המסורה לפסוק י"ד, פסוק ל"א ופסוק קנ"ז (במנחת שי ובהערות המסורה הסימן הפוך - פר"ץ ב"ן דמ"ה).
הערה: בנוסף למזמור זה, יש מספר מקומות נוספים בתנ"ך בהם כתוב 'עֵדְוֹתֶיךָ' וגם 'עֵדְוֹתָיו'.
הערה נוספת: המילה 'משפט' (באחת מהטיותיה) מופיעה בכל אחת מאותיות הא"ב פרט לאות טי"ת. אולי הסיבה היא שהאות טי"ת מסמלת 'טוב' ולכן אין בה מקום למשפט. (תודה לרב גיסר, שהפנה את תשומת לבי לתופעה זו וגם הציע את ההסבר.)
הערה מעניינת לסיום: מזמור זה הוא הארוך ביותר בתהלים (ובתנ"ך כולו). מספר פסוקיו הוא 176, כמספר הפסוקים בפרשה הארוכה ביותר בתורה (פרשת נשא) וכמספר הדפים במסכת הארוכה ביותר (מסכת בבא בתרא).
צבי שביט (שטרן)