במה מדליקין
בטבעת זו
בס"ד ט"ו בכסלו תשע"א
בטבעת זוֹ
המאמר מוקדש לכבוד נישואי בתי היקרה אביטל עם דניאל בר-דגן אור לי"ז בכסלו. יהי רצון שיזכו להקים בית נאמן בישראל.
כאשר החתן מקדש את הכלה תחת החופה, הוא עונד טבעת על אצבעה ואומר לה: "הרי את מקודשת לי בטבעת זוֹ". יש האומרים "בטבעת זוּ", וזו טעות.
פירוש המילה 'זוּ' הוא 'אשר'. ניקח לדוגמה את הפסוק משירת הים "נחית בחסדך עם זוּ גאלת" (שמות ט"ו, י"ג). משמעות המילים "עם זוּ גאלת" היא "עם אשר גאלת", וכך מדגיש עמוס חכם בפירוש "דעת מקרא" לפסוק: " 'זוּ' הוא כמו 'אשר' בלשון הפיוט, ואינו כמו 'זוֹ' בחולם שהוא כינוי הרמז לנקבה". בהמשך שירת הים כתוב "עם זוּ קנית (פסוק ט"ז), וגם כאן המשמעות היא "עם אשר קנית". על הפסוק "ברשת זוּ טמנו נלכדה רגלם (תהילים ט', ט"ז), אומר עמוס חכם: " 'זוּ' בשורוק היא מילת הקישור בהוראת 'אשר'. 'זוֹ' בחולם היא בדרך כלל כינוי הרמז לנקבה, ויש להיזהר ולהבחין בין שתי הצורות האלה".
דברים דומים אומר הרב אורי שרקי (http://ravsharki.org/content/view/1566/629): "החתן צריך לומר: 'הרי את מקודשת לי בטבעת זוֹ' (בחולם), ולא 'בטבעת זוּ' (בשורוק). המילה 'זוּ', כמו בפסוק: 'עם זוּ יצרתי לי תהילתי יספרו', פירושה 'אשר'. 'עם זוּ גאלת' – 'עם אשר גאלת'. ואילו המילה 'זוֹ' היא קיצור של המילה 'זאת'."
דברים דומים אפשר למצוא במאמרו של הרב בן-ציון בר-עמי: http://www.nifla-ot.co.il/articles/134.htm.
הערה: בסידור עולת ראי"ה (של הרב קוק) כתוב 'זוּ' ולכאורה אין זה מובן.
לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,
צבי שביט
050-5918412
לעולם כי טוב
בס"ד י' בכסלו תשע"א
לעולם כי טוב
בקטע האחרון של ברכת "מודים" מופיע המשפט "ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב, הא-ל ישועתנו ועזרתנו סלה, הא-ל הטוב". יש הטועים ומחלקים את המשפט בצורה שגויה: "ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם, כי טוב הא-ל ישועתנו...". מובן שהא-ל הוא טוב, אבל את זה אנו אומרים בסוף המשפט: "הא-ל הטוב". המילים "כי טוב" לעומת זאת מתייחסות ל"שמך הגדול", שהוא טוב. אגב, גם בחתימת הברכה אנו אומרים "הטוב שמך ולך נאה להודות".
לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,
צבי שביט
050-5918412
כי עת לחננה
בס"ד ב' בכסלו תשע"א
"כי עת לחננה"
בסוף הקטע "אין כא-לוקינו" (שנאמר לפני פיטום הקטורת) מופיע הפסוק "אתה תקום תרחם ציון, כי עת לְחֶנְנָהּ כי בא מועד" (תהילים ק"ב, י"ד). יש הטועים ואומרים "לְחָנְנָהּ" (בקמץ קטן). אכן בהטיות אחרות של המילה האות חי"ת מנוקדת בקמץ קטן, לדוגמה "אבינו מלכנו, חָנֵּנוּ ועננו", אבל במקרה זה האות חי"ת מנוקדת בסגול.
כדאי גם להדגיש שבאות ה"א יש מפיק. דוד המלך פונה לה' בבקשה שירחם על ציון כי הגיעה העת לחון אותה, ולכן האות ה"א מודגשת ע"י מפיק.
לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,
צבי שביט
050-5918412
עזרנו
נחלה
בס"ד י"א בתשרי תשע"א
נחלה
בחלק מהעדות נוהגים לומר לפני שיר של יום את המזמור "שיר המעלות לדוד, לולי ה' שהיה לנו" (תהילים קכ"ד). כמו כן נוהגים לומר מזמור זה, יחד עם כל יתר מזמורי "שיר המעלות", לאחר תפילת מנחה בשבתות החורף (במקום פרקי אבות שנאמרים בקיץ).
במזמור זה מופיע הפסוק "אזי מים שטפונו, נַחְלָה עבר על נפשנו" (פס' ד'). יש כמה שיטות לביאור המילה "נחלה". רש"י סבור ש"נחלה" היא מלשון חולי. אונקלוס אף הוא מבין את המילה בצורה דומה ("מרעית עברא על נפשנא"). מצודת דוד והאבן עזרא לעומת זאת סבורים ש"נחלה" היא מלשון נחל מים. האבן-עזרא מסביר כי האות ה"א נוספה כפי שקיים במקומות נוספים, ומוסיף כי "המילה מלעיל כי הטעם בנו"ן ". גם עמוס חכם בפירוש "דעת מקרא" טוען כי משמעות המילה "נחלה" היא נחל, ומוסיף בהערה: " 'נחלה' צורה פיוטית במקום 'נחל', והשווא נח והנגינה מלעיל" (הערה 4א). חשוב אפוא להקפיד להגות את המילה במלעיל ("נַחְלָה"), כפי שגם מתחייב ממיקום הטעמים.
לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,
צבי שביט
050-5918412
צלצלי שמע
בס"ד ה' בחשוון תשע"א
צלצלי שמע
בפסוקי דזמרה מופיע הפסוק "הללוהו בְצִלְצְלֵי שָמַע" (תהילים ק"נ, ה'). רבים טועים בהגיית המילה "שָמַע" והוגים אותה במלרע ("שָמַע"), אולם למעשה יש להגות אותה במלעיל ("שָמַע").
"צלצלים" הם סוג של כלי נגינה, ובסמיכות אומרים צִלְצְלֵי. המילה "שָמַע" היא במקור "שֶמַע", שפירושה שמיעה. מכיוון שבמילה זו מופיע הטעם אתנחתא, הפסוק משתמש בצורה שנקראת "צורת הֶפסק" והסגול הפך לקמץ.
רש"י בפירושו על הפסוק אומר במפורש: " 'שמע' שם דבר הוא, כמו 'שמע' בסגול. ומפני האתנחתא הוא נקוד קמץ גדול, ולכך טעמו למעלה תחת השי"ן" (הסיום של פירוש רש"י על ספר תהילים).
להרחבה נוספת ניתן לעיין בדברי עמוס חכם שבפירוש "דעת מקרא" ובהערה מס' 8 שם.
לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,
צבי שביט
050-5918412