עזרנו


בס"ד י"ח בחשון תשע"א
עזרנו
בקטע התפילה "ואנחנו לא נדע", שנאמר בסוף תחנון, מובאים פסוקים שונים. בשניים מהפסוקים מופיעה המילה "עזרנו", אבל בכל אחד מהם משמעות המילה שונה, ובהתאם גם הניקוד שונה. יש לשים לב שלא לבלבל בין שתי המילים ולא לשבש את הניקוד.
אחד הפסוקים הוא "עֶזְרֵנוּ בשם ה', עושה שמים וארץ" (תהילים קכ"ד, ח'). בפסוק זה המילה "עזרנו" משמשת כשם עצם, ולכן האות עי"ן מנוקדת בסגול (כמו במילה עֶזְרָה). משמעות הפס' היא שהעזרה שלנו באה מאת ה'.
בפסוק האחרון לעומת זאת נאמר "עָזְרֵנוּ א-לוקי ישענו על דבר כבוד שמך, והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך" (תהילים ע"ט, ט'). בפסוק זה אנו מבקשים מה' שיעזור לנו. המילה "עזרנו" משמשת אפוא כפועל בלשון ציווי (או בעצם בקשה, כמו "זָכְרֵנוּ לחיים ... וְכָתְבֵנוּ בספר החיים ..."), ולכן הניקוד הוא "עָזְרֵנוּ" (בקמץ קטן).

לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,
צבי שביט
050-5918412

נחלה

בס"ד י"א בתשרי תשע"א

נחלה

בחלק מהעדות נוהגים לומר לפני שיר של יום את המזמור "שיר המעלות לדוד, לולי ה' שהיה לנו" (תהילים קכ"ד). כמו כן נוהגים לומר מזמור זה, יחד עם כל יתר מזמורי "שיר המעלות", לאחר תפילת מנחה בשבתות החורף (במקום פרקי אבות שנאמרים בקיץ).

במזמור זה מופיע הפסוק "אזי מים שטפונו, נַחְלָה עבר על נפשנו" (פס' ד'). יש כמה שיטות לביאור המילה "נחלה". רש"י סבור ש"נחלה" היא מלשון חולי. אונקלוס אף הוא מבין את המילה בצורה דומה ("מרעית עברא על נפשנא"). מצודת דוד והאבן עזרא לעומת זאת סבורים ש"נחלה" היא מלשון נחל מים. האבן-עזרא מסביר כי האות ה"א נוספה כפי שקיים במקומות נוספים, ומוסיף כי "המילה מלעיל כי הטעם בנו"ן ". גם עמוס חכם בפירוש "דעת מקרא" טוען כי משמעות המילה "נחלה" היא נחל, ומוסיף בהערה: " 'נחלה' צורה פיוטית במקום 'נחל', והשווא נח והנגינה מלעיל" (הערה 4א). חשוב אפוא להקפיד להגות את המילה במלעיל ("נַחְלָה"), כפי שגם מתחייב ממיקום הטעמים.

 

לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,

צבי שביט

050-5918412

zvi@shoresh.org.il

צלצלי שמע

בס"ד ה' בחשוון תשע"א

צלצלי שמע

בפסוקי דזמרה מופיע הפסוק "הללוהו בְצִלְצְלֵי שָמַע" (תהילים ק"נ, ה'). רבים טועים בהגיית המילה "שָמַע" והוגים אותה במלרע ("שָמַע"), אולם למעשה יש להגות אותה במלעיל ("שָמַע").

"צלצלים" הם סוג של כלי נגינה, ובסמיכות אומרים צִלְצְלֵי. המילה "שָמַע" היא במקור "שֶמַע", שפירושה שמיעה. מכיוון שבמילה זו מופיע הטעם אתנחתא, הפסוק משתמש בצורה שנקראת "צורת הֶפסק" והסגול הפך לקמץ.

רש"י בפירושו על הפסוק אומר במפורש: " 'שמע' שם דבר הוא, כמו 'שמע' בסגול. ומפני האתנחתא הוא נקוד קמץ גדול, ולכך טעמו למעלה תחת השי"ן" (הסיום של פירוש רש"י על ספר תהילים).

להרחבה נוספת ניתן לעיין בדברי עמוס חכם שבפירוש "דעת מקרא" ובהערה מס' 8 שם.

 

לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,

צבי שביט

050-5918412

zvi@shoresh.org.il

האוחז ביד מידת משפט

בס"ד כ"ט באלול תש"ע

"האוחז ביד מדת משפט"

בחזרת הש"ץ לתפילת מוסף בראש השנה וביום הכיפורים מופיע הפיוט "האוחז ביד מדת משפט" (כמנהג האשכנזים). פיוט זה בנוי לפי סדר האל"ף בי"ת. במשפט "הטוב, ומטיב לרעים ולטובים" יש לשים לב שהמשפט אינו מחולק בצורה סימטרית, אלא יש הפסק לאחר המילה "הטוב", ואילו שלושת המילים "ומטיב לרעים ולטובים" מחוברות. יש במשפט זה שתי חטיבות שבכל אחת מהן נאמר שבח על ה': בחטיבה הראשונה נאמר שהוא "טוב", ובחטיבה השנייה נאמר שהוא "מטיב לרעים ולטובים". באופן דומה יש לחלק גם את המשפטים הבאים: "הסובל, ומעלים עין מסוררים", "העליון, ועינו על יראיו", "הרחום, ומקדים רחמים לרוגז", "השוה, ומשוה קטון וגדול", "התם, ומתמם עם תמימים".

גם במשפט "ההגוי, באהיה אשר אהיה" יש לשים לב שלא לומר "ההגוי באהיה, אשר אהיה", כי המילים "אהיה אשר אהיה" הן חטיבה אחת ואין לעשות הפרדה באמצע. אם המנגינה מחייבת חלוקה לשני חלקים, יש לעשות את ההפסקה לאחר המילה "ההגוי".

 

לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,

צבי שביט

050-5918412

zvi@shoresh.org.il