בס"ד כ' באלול תש"ע
בינה הגיגנו
בסליחות הנאמרות ע"י בני אשכנז ישנו קטע "שמע קולנו". אחד המשפטים בקטע תפילה זה הוא "אמרינו האזינה ה', בינה הגיגנו". משפט זה מבוסס על פסוק בתהילים (ה', ב'), אלא שהפסוק בתהילים כתוב בלשון יחיד (אמרי, הגיגי), ואילו בסליחות אנו אומרים אותו בלשון רבים (אמרינו, הגיגנו). רבים מטעימים את המילה "בינה" במלרע, וזו טעות. בד"כ המילה "בינה" היא שם עצם (חכמה, בינה ודעת), ואז היא אכן מוטעמת במלרע. אולם בפסוק זה המילה "בינה" היא בקשה, מלשון להבין, כלומר אנחנו מבקשים מה' שיאזין למה שאנו אומרים (אמרינו) וגם יבין את מחשבותינו. במקרה כזה המילה "בינה" מוטעמת במלעיל. ואכן הטעם שבפסוק בתהילים מופיע תחת האות בי"ת. גם רש"י כותב על פסוק זה: "כל בינה שבמקרא הטעם תחת הנו"ן, חוץ מזה... שאינו שם דבר, אלא לשון הבן... לפיכך הטעם תחת הבי"ת". מילה דומה יש גם בפסוק בפרשת האזינו "זכר ימות עולם, בינו שנות דר ודר" (דברים כ"ו, ז'), ואכן גם שם הטעם מופיע תחת האות בי"ת.
יהי רצון שה' יקשיב ויאזין ויבין את תפילותינו, אולם אנו מצדנו חייבים להשתדל מאוד להקפיד ולדייק בתפילותינו.
לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,
צבי שביט
050-5918412