הנאהבים והנעימים בחייהם

בס"ד י"א בתשרי תשע"א

"הנאהבים והנעימים בחייהם"

בעבר התייחסתי לתפילת אב הרחמים שנאמרת בשבת לפני תפילת מוסף (לפי מנהג אשכנז). כפי שציינתי, תפילה זו חוברה בזמן הפרעות של מסעי הצלב. במהלך הפרעות קהילות שלמות קידשו ביחד את ה' כשמאנו להגיד שהם מאמינים באותו האיש, ומתו על קידוש השם.

 

בפיוט זה מופיע המשפט "קהילות הקודש שמסרו נפשם על קדושת השם, הנאהבים והנעימים בחייהם, ובמותם לא נפרדו". משפט זה מבוסס על פסוק מקינת דוד על שאול ויהונתן, שנהרגו על ידי הפלשתים במהלך הקרב בהרי הגלבוע. בקינתו אומר דוד: "שאול ויהונתן, הנאהבים והנעימם בחייהם, ובמותם לא נפרדו" (שמואל ב' א', כ"ג). על פי פשט הפסוק, דוד משבח את שאול ויהונתן שהיו נאהבים בחייהם, וגם במותם לא נפרדו זה מזה ומתו יחדיו בקרב. הרד"ק מפרש אחרת את הפסוק: על אף ששאול ויהונתן ידעו בנבואה שהם עתידים למות בקרב, לא נפרדו מעם ה' ולא נסו מהמלחמה, אלא לחמו בגבורה. שני הפירושים מתאימים כמובן גם לקהילות שעל אף שידעו בוודאות שבסירובם להכיר באותו האיש הם גוזרים על עצמם מיתה, לא נפרדו מעם ה' וקידשו את שמו במיתתם. כמו כן, במותם המשותף לא נפרדו גם זה מזה.

כיצד יש לחלק את הפסוק ואת המשפט שבתפילה? יש הטועים ואומרים "הנאהבים והנעימים, בחייהם ובמותם לא נפרדו". לפי הטעמים של הפסוק ולפי הפירוש של הפסוק ברור שזו טעות, ויש לומר "הנאהבים והנעימים בחייהם, ובמותם לא נפרדו".

אגב, פסוק זה משמש אותנו לפעמים כאשר מדברים על שני חברים טובים שמתו ביחד, במיוחד כאשר מדובר על חברים שמתו יחד בקרב או בפיגוע. יש להקפיד על כתיבה ואמירה נכונה של הפסוק.

יהי רצון שנזכה לראות בקרוב את הנקמה בגויים על הדם הרב ששפכו בעם ישראל, ושנזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש. אמן.

תודה לשבח שטרן, שהאיר את עיניי בנושא זה.

 

לתגובות ולהצטרפות לרשימת התפוצה,

צבי שביט

050-5918412

zvi@shoresh.org.il

ימלוך ה לעולם


בס"ד ה' בתשרי תשע"א
ימלוך ה' לעולם
בפסוקי דזמרה, בסוף המזמור "הללויה, הללי נפשי את ה' " (תהילים קמ"ו), מופיע הפסוק "ימלוך ה' לעולם, א-לוהיך ציון לדור ודור, הללויה". כמו כן נאמר פסוק זה בסוף "קדושה". בימים נוראים נאמר פסוק זה גם בתוך ברכת "אתה קדוש" (בסוף הפסקה "ותמלוך אתה"). רוב האנשים שוגים בחלוקת פסוק זה, ואומרים "ימלוך ה' לעולם א-לוהיך ציון, לדור ודור הללויה". חלוקה זו של הפסוק שגויה ולא מובנת. בחלק הראשון יש כפילות (גם ה' וגם א-לוהיך), והחלק השני אינו מובן כלל וחסר משמעות.
לגבי המילה 'הללויה', שמופיעה במזמורים רבים בתחילת מזמור או בסופו, יש להעיר שהיא לעולם איננה חלק מהמשפט, והיא תמיד מופרדת בפסיק אחריה (כאשר היא בתחילת מזמור) או לפניה (כאשר היא בסוף מזמור). הדבר בולט במיוחד במזמור "הללויה, אודה ה' בכל לבב" (תהילים קי"א) ובמזמור "הללויה, אשרי איש ירא את ה' " (תהילים קי"ב). שני מזמורים אלו בנויים לפי סדר האל"ף בי"ת, אך שניהם פותחים במילה 'הללויה', שמתחילה באות ה"א, ורק אחריה מופיעה המילה שמתחילה באות אל"ף. זאת מכיוון שהמילה 'הללויה' היא כאמור מילת פתיחה בלבד, ואינה חלק מהמשפט. גם במזמורים שבהם המילה 'הללויה' מופיעה בסוף המזמור, היא משמשת מילת סיום בלבד ואינה חלק מהמשפט. מסיבה זו היא תמיד מופרדת בפסיק מהמשפט שלפניה או אחריה.
החלוקה הנכונה של הפסוק היא: "ימלוך ה' לעולם, א-לוהיך ציון לדור ודור, הללויה". יש בפסוק שני חלקים מקבילים: "ימלוך ה' לעולם" "א-לוהיך ציון לדור ודור", כאשר המילה 'ימלוך' שמופיעה בחלק הראשון שייכת גם לחלק השני (כאילו כתוב "א-לוהיך ציון [ימלוך] לדור ודור"). המילה 'הללויה' היא כאמור מילת סיום למזמור כולו, והיא מופרדת מיתר המשפט.

לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,
צבי שביט
050-5918412

משומרים לבוקר שומרים לבוקר

בס"ד כ"ו באלול תש"ע

"משֹמרים לבֹקר שֹמרים לבֹקר"

בעשרת ימי תשובה אנו מוסיפים בתפילה את המזמור "שיר המעלות, ממעמקים קראתיך ה' " (תהילים ק"ל). אחד הפסוקים במזמור זה הוא "נפשי לה', משׂמרים לבֹקר שׂמרים לבֹקר" (פסוק ו'). יש כמה פירושים לפסוק זה:

רש"י מסביר שמשמעות המילים "נפשי לה' " היא שאני חלק מאלו המצפים לגאולה, ושהכפילות של המילים "משֹמרים לבֹקר" באה להדגיש שמצפים קץ אחר קץ.

עמוס חכם בפירוש דעת מקרא מסביר את הפסוק בצורה דומה, ומוסיף שהמילים "קִויתי" ו"הוחלתי", שכתובות בפסוק הקודם, נמשכות גם לפסוק זה.

אבן עזרא לעומת זאת מסביר את הפסוק באופן שונה: נפשי מקווה לה' יותר מאלו ששומרים בלילה ומחכים שיגיע כבר הבוקר.

בכל אופן חשוב לשים לב שיש לעשות הפסקה אחרי המילה "לה'". ואכן הטעם שמופיע במילה "לה'" הוא אתנחתא, שהוא מפסיק גדול ביותר ומחלק את הפסוק לשניים.

יהי רצון שנזכה כולנו לחכות, לקוות ולצפות לה', ושנזכה כולנו לראות את אור הגאולה שיפציע עם שחר.

 

לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,

צבי שביט

050-5918412

zvi@shoresh.org.il