ומצור, דבש אשביעך

בס"ד י' בסיוון תש"ע

ומצור, דבש אשביעך


מזמור פ"א ("למנצח על הגתית לאסף") נאמר כשיר של יום ליום חמישי. הפסוק שחותם מזמור זה הוא "ויאכילהו מחלב חיטה, ומצור דבש אשביעך". כיצד לקרוא את חלקו השני של הפסוק ("ומצור דבש אשביעך")? ישנם הטועים וקוראים "ומצור דבש, אשביעך". למה הכוונה "צור דבש"? האם אכן יש כזה דבר? אלא, הקריאה הנכונה היא "ומצור, דבש אשביעך". כלומר, לאחר שבחלק הראשון של הפסוק ה' מבטיח לנו שאם נשמע בקולו הוא יאכיל אותנו מחלב חיטה (מהחיטה המשובחת והמלאה), הוא ממשיך ומבטיח לנו שהוא יוציא לנו דבש מהסלע.


צבי שביט (שטרן)

תגובה 1:

  1. אשריכם עמ"י שזכיתם להיות קרובים לאבינו שבשמיים
    תמשיכו כך אחים שלי

    השבמחק