בס"ד ה' בתשרי תשע"א
ימלוך ה' לעולם
בפסוקי דזמרה, בסוף המזמור "הללויה, הללי נפשי את ה' " (תהילים קמ"ו), מופיע הפסוק "ימלוך ה' לעולם, א-לוהיך ציון לדור ודור, הללויה". כמו כן נאמר פסוק זה בסוף "קדושה". בימים נוראים נאמר פסוק זה גם בתוך ברכת "אתה קדוש" (בסוף הפסקה "ותמלוך אתה"). רוב האנשים שוגים בחלוקת פסוק זה, ואומרים "ימלוך ה' לעולם א-לוהיך ציון, לדור ודור הללויה". חלוקה זו של הפסוק שגויה ולא מובנת. בחלק הראשון יש כפילות (גם ה' וגם א-לוהיך), והחלק השני אינו מובן כלל וחסר משמעות.
לגבי המילה 'הללויה', שמופיעה במזמורים רבים בתחילת מזמור או בסופו, יש להעיר שהיא לעולם איננה חלק מהמשפט, והיא תמיד מופרדת בפסיק אחריה (כאשר היא בתחילת מזמור) או לפניה (כאשר היא בסוף מזמור). הדבר בולט במיוחד במזמור "הללויה, אודה ה' בכל לבב" (תהילים קי"א) ובמזמור "הללויה, אשרי איש ירא את ה' " (תהילים קי"ב). שני מזמורים אלו בנויים לפי סדר האל"ף בי"ת, אך שניהם פותחים במילה 'הללויה', שמתחילה באות ה"א, ורק אחריה מופיעה המילה שמתחילה באות אל"ף. זאת מכיוון שהמילה 'הללויה' היא כאמור מילת פתיחה בלבד, ואינה חלק מהמשפט. גם במזמורים שבהם המילה 'הללויה' מופיעה בסוף המזמור, היא משמשת מילת סיום בלבד ואינה חלק מהמשפט. מסיבה זו היא תמיד מופרדת בפסיק מהמשפט שלפניה או אחריה.
החלוקה הנכונה של הפסוק היא: "ימלוך ה' לעולם, א-לוהיך ציון לדור ודור, הללויה". יש בפסוק שני חלקים מקבילים: "ימלוך ה' לעולם" "א-לוהיך ציון לדור ודור", כאשר המילה 'ימלוך' שמופיעה בחלק הראשון שייכת גם לחלק השני (כאילו כתוב "א-לוהיך ציון [ימלוך] לדור ודור"). המילה 'הללויה' היא כאמור מילת סיום למזמור כולו, והיא מופרדת מיתר המשפט.
לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,
צבי שביט
050-5918412
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה