בס"ד ב' באייר תשע"א
אסירי עני וברזל
ביום העצמאות זכינו בחסדי ה' יתברך להקים מחדש מדינה יהודית בארץ ישראל, וזאת תקופה קצרה בלבד לאחר השואה האיומה שעברה על עם ישראל. כהודיה לה' יתברך על חסדיו המרובים תיקנה הרבנות הראשית לומר ביום זה כמה מזמורי הודיה. אחד המזמורים הוא "הודו לה' כי טוב" (תהילים ק"ז), (שיש הנוהגים לאומרו גם בתפילת מנחה של ערב שבת). במזמור זה מופיע הפסוק "ישבי חשך וצלמות, אסירי עֳנִי וברזל" (פסוק י'), (פסוק זה נאמר גם בסדר הכפרות בערב יום הכיפורים). יש לשים לב שצריך לומר "עֳנִי" (בחטף קמץ), ולא "עָנִי" (בקמץ גדול). מדובר כאן על מצב של עוני (כמו "לחם עֹנִי") ולא על אדם עָנִי.
כמו כן יש לשים לב שבניגוד למילה "עֹנִי" (בחולם) שבה ההטעמה היא מלעיל, במילה "עֳנִי" ההטעמה היא מלרע.
צבי שביט (שטרן)
לעניות דעתי הדוגמא שהבאת אינה דומה. "אסירי עֳנִי וברזל". המילה "עֳנִי" כאן היא מלשון עינוי. כמו בפסוק " וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת-עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת-צַֽעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֨עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת-מַכְאֹבָֽיו"(שמות ג,ז).
השבמחקבלחם עני המילה עני היא מלעיל כמו בפסוק " לֹֽא-תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל-עָלָ֥יו מַצּ֖וֹת לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּז֗וֹן יָצָ֨אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּ֗ר אֶת-י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ"(דברים טז ג) שמשמעו לחם הנאכל בצימצום.