בס"ד כ' באלול תש"ע
בינה הגיגנו
בסליחות הנאמרות ע"י בני אשכנז ישנו קטע "שמע קולנו". אחד המשפטים בקטע תפילה זה הוא "אמרינו האזינה ה', בינה הגיגנו". משפט זה מבוסס על פסוק בתהילים (ה', ב'), אלא שהפסוק בתהילים כתוב בלשון יחיד (אמרי, הגיגי), ואילו בסליחות אנו אומרים אותו בלשון רבים (אמרינו, הגיגנו). רבים מטעימים את המילה "בינה" במלרע, וזו טעות. בד"כ המילה "בינה" היא שם עצם (חכמה, בינה ודעת), ואז היא אכן מוטעמת במלרע. אולם בפסוק זה המילה "בינה" היא בקשה, מלשון להבין, כלומר אנחנו מבקשים מה' שיאזין למה שאנו אומרים (אמרינו) וגם יבין את מחשבותינו. במקרה כזה המילה "בינה" מוטעמת במלעיל. ואכן הטעם שבפסוק בתהילים מופיע תחת האות בי"ת. גם רש"י כותב על פסוק זה: "כל בינה שבמקרא הטעם תחת הנו"ן, חוץ מזה... שאינו שם דבר, אלא לשון הבן... לפיכך הטעם תחת הבי"ת". מילה דומה יש גם בפסוק בפרשת האזינו "זכר ימות עולם, בינו שנות דר ודר" (דברים כ"ו, ז'), ואכן גם שם הטעם מופיע תחת האות בי"ת.
יהי רצון שה' יקשיב ויאזין ויבין את תפילותינו, אולם אנו מצדנו חייבים להשתדל מאוד להקפיד ולדייק בתפילותינו.
לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,
צבי שביט
050-5918412
יפה!
השבמחק2 נקודות:
א. המילה שלאחרי בינה מתחילה באות ה, לכן יכול היה המסרן לכתוב גם בינה במלרע כפי שבדר"כ מבוצע בפעלים שהצורה הרגילה שלהם היא מלעילת.
ב. התקדמות הטעם קדימה ע"י ההמון, נעשית למקומה הטבעי - להברה 3 ביחס למיקום ההטעמה במילה הקשורה (בטעם שופר) הגיגינו. המיקום הנכון (בהברה 4 על האות ב') היא רחוקה מידי מההגייה הטבעית, בוודאי כך, כשיש בנוסף גם חטף כך שלמעשה מדובר בהברה 5 - וזה רחוק מידי.
שלום גדעון!
מחקההסבר שלך נשמע יפה ומשכנע, אבל מה לעשות וגם בפסוק המקורי (תהילים ה' ב') יש אותו מצב שאתה מתאר (אמנם שם זה ביחיד, אבל ההטעמה באותו מקום), ובכ"ז המילה "בינה" מוטעמת מלעיל (וכפי שמדגיש רש"י במקום).
"אבל מה לעשות", משמע, הבנת שיש מחלוקת. ולא היא:
השבמחקכתבתי מה שהמסרן יכול היה להחליט (להטעים מלרע, למרות שבינה הוא מלעלי. זאת מחמת האות ה הפותחת את המילה הבאה לאחריה) ואף הסברתי למה ההמון טועה (ריחוק ההטעמות). ראה תהלים למה שכחתני
ראה טעויות נפוצות מאותה סיבה: ההיגוי הישראלי המלרעי של המילים לנו אצל וכו