בס"ד ח' באלול תשע"א
מקרה לילה
הפעם אחרוג מעט ממנהגי להעיר הערות בנוגע לתפילה, ואעיר הערה לגבי קריאת התורה. בפרשת "כי תצא" מופיע הפסוק "כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מִקְּרֵה לילה..." (דברים כ"ג, י"א). מה משמעות המילה "מִקְּרֵה"? האם משמעותה מקרה שקרה? ובכן, אבן עזרא מעיר בנוגע למילה "מִקְּרֵה": "המ"ם משרת, ומשקלו 'משדה אחוזתו' ". הערה דומה מעיר גם החזקוני: "המ"ם משימוש כמו מ"ם של משדה אחוזתו". כלומר, לפי פירושם של אבן עזרא וחזקוני, המילה "מקרה" בהקשר זה אין משמעותה מקרה שקרה, אלא שהטומאה באה בגלל קרה (קֶרִי) של לילה, כאילו כתוב "מן קרה לילה", והאות מ"ם היא מ"ם השימוש שמתווספת למילה "קרה". (כמו בדוגמא שהם מביאים במילה "משדה" ששם האות מ"ם מתווספת למילה "שדה").
להערה זו יש השלכה לגבי ההגייה של המילה. מכיוון שהאות מ"ם במילה היא מ"ם השימוש, יש באות קו"ף דגש חזק, ולכן השווא הוא שווא נע. כלומר צריך לומר "מִ(קְ)-קְרֵה" ולא "מִקְ-רֵה", כדי שלא לשנות את משמעות הפסוק.
הערה: מלשון הרמב"ן אמנם משתמע לכאורה שהוא סובר שמשמעות המילה "מקרה" היא מקרה שקרה: "ועל דרך הפשט, הזהיר בבעל המקרה לצאת מכל המחנה". מכל מקום, אין זה משנה את העובדה שיש דגש באות קו"ף, ולכן צריך לומר "מִ(קְ)-קְרֵה".
צבי שביט (שטרן)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה